I Have A Dream
- Eldad Aharoni
- Jul 21, 2017
- 3 min read

חלומות.
תמיד הייתי איש של חלומות.
חלומות נבואיים, חלומות אישיים, חלומות שהגשמתי וחלומות שאני עוד בטוח שאגשים.
לאחרונה, ניתנה לי הזכות, ככה אני מרגיש לפחות, לבחור "מה אני רוצה לעשות שאהיה גדול".
אז מתחילים לנדוד ולחשוב ולהסתקרן ולפחד ולחשוש ולחשוש יותר ולנסות יותר להאמין בעצמי וביכולות שלי עד ש.... (בטח תגידו לעצמכם: "עד שזה פתאום קורה! יש הארה כזו וזה פשוט קורה").............................
קטע. זה לא זה.
לא קורה הרבה. זה לא כזה פשוט ולפעמים חלומות נועדו להשאר חלומות ואם הצלחתי להגשים כבר חלק מהם זה כבר הישג משמעותי בחיים שלי. ויחד עם זאת, התחלתי בפסקה הקודמת עם ההזדמנות שניתנה לי.
אז אני מתקרב לגיל 40. אני נשבע שזה רק מספר בשבילי. שום משמעות לזה שכלי הדם שלי מזדקנים.. באמת. ועדיין אני מאמין שאני כאן מסיבה מסוימת ואני צריך לעשות משהו משמעותי, בעל ערך כזה של I Have A Dream.
אני יודע מה אני רוצה. אני יודע להסביר את מה שאני רוצה, אבל אנשים, בגדול, זה דבר מיותר. כי הם לא מבינים אותך תמיד, הם ממש מנסים, אבל ממש וזה לא כזה מצליח לאף אחד. מתיימרים להיות חברים כאלו שיגידו לך "וואו, איזה רעיון" ובינינו לא כל כך "וואו" וגם לא כזה "רעיון".
אז מגלגלים ומתגלגלים וזה פתאום הופך את הפוסט הזה למשהו קצת כבד נכון? יש משהו במה שאתם חושבים.. נשנה כיוון.
בגדול, החלטתי לשים קרוס על כולם ולא באמת באמת חשוב לי מה אנשים מייעצים. יש שתי מילים שמלוות אותי הרבה שנים, בעלות עומק רב - "ת ה י ו ב ק ש ר".
תהיו בקשר על הרצון, תהיו בקשר על היכולת שלכם להבין ותהיו בקשר על ההכלה שלא במקום ולא לצורך.
יו. שכחתי לגמרי. ה-רעיון.
בהמשך לפוסט הראשון שלי, חשבתי על רעיון מהפכני כזה. שיש אותו היום בכל מיני סגנונות ובכל מיני מקומות ומותאם לאנשים מאוד מסוימים וככל שאני חושב על זה יותר, אני קצת חושש לחשוף אותו, שמא יבוא איזה מנוול אחד וייקח לי את זה וייקח אותו אלוהים.
זה משהו כזה שאמור לשפר לנו את החיים, כזה שיכול להתאים לכולם ולא רק לאנשים ספציפיים.
משהו שיוכל לגרום לזה שאנשים באמת יבינו שאפשר אחרת, שאפשר להתייחס לאנשים אחרת. אני רק יכול להגיד שיש לזה קשר ליחס שאנחנו מקבלים כאן, מכל מיני אנשים, בכל מיני מקומות. זה יכול להיות בקולנוע, זה יכול לקרות בהזמנת מקום למסעדה וזה גם יכול לקרות בתור לדואר.
הפכנו להיות חסרי סבלנות, אין כוח לתורים, בטח לא בחום הזה אלוהים שישמור, ואם התקלקל המזגן אז עדיף למות. באמת. וברצינות, אין סוף לחוויות שלנו ולדרך שבה אנשים מתייחסים אלינו ואני מודה שלפעמים, קצת נמאס לחיות בתוך מקום שאני צריך כל הזמן להוכיח לאנשים, במקום שאנשים יוכיחו לי שאני מגיע אליהם.
אני מאמין ששירות טוב הוא מעל הכל. מעל מחיר זול, מעל רצון טוב, מעל היכולת להתמקח. מעל הכל.
מישהו חכם מאוד פעם אמר שהכל בחיים זה אישי. וזה כל כך נכון. גם אם פגשתי אותך עכשיו ואנחנו מדברים 10 דקות, התגובה שלי אליך זה מתוך ההיכרות שלנו, זה כבר אישי. אני כבר אחשוב מה אתה חושב, למה אתה מדבר ככה ומה לעזאזל אתה רוצה ממני. סתם, אבל לא סתם. תחשבו על זה! אבל עכשיו נו.. תפסיקו לקרוא ותחשבו על זה!
אז שירות. אני חושב שהכל מתחיל מיחס שגורר יחס וגורר אחריו עוד יחס ועוד יחס ומכאן זה רק "להעביר את זה הלאה".
זה הרעיון בעצם. עוד לא מגובש ממש. ללא תוכנית כלשהי. חלום כזה שלדעתי יכול להתגשם וצריך לאסוף עוד כל מיני אמונות שיש בצידי הדרך ופרקטיקות ובטח גם כמה ג'ובות, בכל זאת, צריך לצאת מהסרט של עצמי שמשקיע ירים לי טלפון בשעה 20:30, בדיוק אחרי שהילדים נרדמו ויגיד לי "שלום, אני מדבר עם אלדד? קראתי את מה שרשמת. וואו. מה חשבון הבנק שלך?"
זהו. הלכתי לחלום (-:
כל טוב.
Comments